על הפרק

אנחנו המדינה היחידה בתבל שאויביה מדברים בגלוי ובמפורש על הצורך להשמידה. קיומנו הוא נס מתמשך, שעוצמתו גוברת עם חלוף השנים, והוא גם מחייב אותנו להכרת-תודה הולמת

העולם המתאחד נגדנו בשם המוסר עם דו"ח גולדסטון מזכיר את הבדיחה על העורב והזמיר שנפגשו במעבה הג'ונגל

נהרות אדם שטפו את הדרכים המובילות לכותל המערבי, למערת המכפלה ולקבר רחל. זו הייתה ההתרגשות הטבעית של בנים השבים לארצם, "ושבו בנים לגבולם"

באקלים התרבותי החדש רוח ה'מוסריות' היא הנישאת ברמה, עד שגם המורשת היהודית כבר עומדת למשפט. מי שאינם מבינים את סיפור נס פורים תוהים למה תלו את המן ובניו

אי שם במדבר, באחד המקומות הנידחים ביותר, הולכת ומוקמת היום האוניברסיטה המוזרה ביותר בעולם: "אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה".

אם תנצח, גם תזכה בתחרות וגם תחזור לנהל את הפונדק. ואם תפסיד.. לא נורא, לפחות לא אצטרך להמשיך לפרנס אותך במרתפי ה"מפואר"…

הציבור הדתי והמסורתי מרגיש תסכול עצום מדרך טיפולם של כלי-התקשורת בכל עניין יהודי

למה אמור דינם של המחבלים להיות שונה מדינו של כל פושע ורוצח? אלה רוצחים נתעבים, פושעים שפלים, על-פי כל אמת-מידה. איך בכלל עולה על הדעת לשחררם?!

לפעמים אנו תורמים תרומה צנועה לאחד מארגוני הסיוע ומשקיטים את מצפוננו. השנה עלינו לשאול את עצמנו אם אמנם עשינו כל אשר בידנו?